דיבור צפוף עם הצבאים
המלטות
10 המלטות באביב ובקיץ!
אביב כזה אנחנו לא זוכרים מאז סוף שנות ה-90. מסוף החורף (בערך פורים) ועד סוף הקיץ, נולדו בעמק מעל 10 עופרים ועופרות, מה שמעמיד את העדר על המספר המכובד של כ-65 פרטים. העופרים הצעירים מסתובבים די צמודים לאמהות שלהם, ולו חיו בטבע היו זוכים להגנה של העדר בכללותו. מדי פעם, האמא תצא לחלץ עצמות ולאכול, ותשאיר את העופר הצעיר מוסתר היטב. כאן בעמק הסיכוי לראות את העופרים ללא האמהות הוא זעום, משום שזה קורה בשטח הליבה הטבעית. אבל אם אתם נתקלים במצב שכזה בטבע – אל תגעו, למרות שזו חתיכת אטרקציה. האמא תיכף תחזור.
יש ילדים שהיו מגיעים לפעילויות בעמק רק כדי לראות את יוהנה.
יוהנה גדלה בשבי לא הרחק מירושלים, בצורה שמנוגדת לחלוטין לחוק. לפני כמה שנים כשהיא הגיעה אלינו לעמק היא התנהגה ממש כמו כלבלב – ניגשה לאנשים ודרשה תשומת לב בצורה מאוד ברורה, דבר שהרחיק אותה מעדר הצבאים, שמתנהגים כחיות בר.
הייחום הראשון שלה בעמק שינה את המצב, ומאז היא הספיקה "לתרום" לעדר 5 צאצאים – 4 עופרים ונכדה אחת. יוהנה כנראה לעולם לא תוכל להשתחרר אל הטבע, אבל הצאצאים שלה מתנהגים כמעט כמו צבאים שנולדו בטבע!
המקרה שלה ממחיש כמה דברים, בין היתר גם את החשיבות של הכלל הנהוג אצלנו:
לא נוגעים בצבאים ולא מאכילים אותם. זה מה שגורם לצאצאים של יוהנה להתנהג כמו חיות בר. בשונה מגן חיות, כאן אחת המטרות העתידיות היא לשחרר צבאים לשמורות הטבע שבהרי ירושלים. זה יוכל לקרות רק אם הם יתנהגו בצורה טבעית.
אם אתם רוצים לעקוב אחרי "מעלליה" של יוהנה, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הפינה "סיפורה של צביה" בדף הפייסבוק שלנו.
הצבאים חיים בעדר בו ניטשה הוא עדיין הזכר הדומיננטי בעדר שחי באזור האגם הגדול. הזכרים הצעירים חיים ברווקיה – השטח שבחלקו הצפוני של העמק. מדי פעם מגיעים משם רווקים, ומרחרחים כדי לראות אם כדאי להם לאתגר את ניטשה ואולי לרשת את העדר.
אם כל זה היה מתרחש בשמורת טבע מרוחקת או אפילו במקום קרוב כמו פארק ירושלים, היה לנו קשה מאוד לעקוב אחרי ההתרחשויות. כאן אנחנו יכולים בקלות יחסית לשים לב למה שקורה.
